ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים, סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ, מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –

עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.

מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

מומחה בדין משמעתי בהליך שימוע לפני פיטורין.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.

כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.

אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי:

כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי בכל תנאי ובאופן אוטומטי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.

בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.

בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.

כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.

בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – ומודע לנגזרת של הליך הפלילי – במטרה להעניק הגנה מיטבית.

ייצוג שוטרים

ייצוג שוטרים נדרש בנסיבות שונות וכאשר מוגשות נגדם האשמות שונות עקב ובשעת מילוי תפקידם. מדובר על פעולות מנהלתיות ומבצעיות מגוונות שבצעו. הרקע לתביעות כאלו הם לרוב, אישיות אבל קיימות גם כאלו המגיעות על רקע פוליטי וחברתי. ההתגוננות בפניהן מורכבת ויש להסתייע באנשי מקצוע. "סמי איליה משרד עורכי דין" מתמחה בנושא וניתן לקבל ממנו מידע מקיף.

ייצוג שוטרים – מול מח"ש וגורמים מוסדיים אחרים

ייצוג שוטרים נדרש לגבי שוטרים וקצינים המשרתים במשטרה ה"כחולה" ומשמר הגבול. ניתן לסווגם כדינים משמעתיים , מנהליים או פליליים. התהליכים הינם מורכבים ויכולים להיות שימוע לפני פיטורין, הפסקת העסקה והאשמה בעבירות פליליות. כל המשרתים הללו נהנים, לכאורה מהגנת המדינה אולם המציאות של השנים הרבות, ובמיוחד האחרונות, מוכיחה כי ההגנה אינה מספקת. במקרים רבים עלולים להיפתח נגדם הליכים בארץ, ובמקרים קיצוניים, גם בחו"ל. היוזמה עלולה להגיע מהמדינה עצמה, אבל גם מארגונים פוליטיים וחברתיים הרוצים לנגח, גם בדרך זאת, פעילות ממשלתית שאינה רצויה לדעתם. על ידי טיעונים שונים מנסים לייצור הרתעה כלפי בעלי תפקידים חשובים מתוך רצון וכוונה לשינוי מדיניות.

הליכים משמעתיים נעשים במקרים  של אי קיום פקודות, הוראות או נהלים שגרמו או שעלולים היו לגרום נזק לציבור או ליחיד ומחדלים אחרים. למשטרה יש מערכת דין נפרדת שאיננה על פי חוק שירות המדינה ויש צורך להתמצא בה. סיוע של עורכי דין מהתחום נדרש כאשר אין הגנה משפטית אוטומטית של המדינה. לכל נאשם יש זכות להגיש ערעור בדין משמעתי בבית הדין לערעורים מחד, ומאידך בסוגיה משפטית – בבית המשפט העליון. הדבר נדרש במיוחד, כאשר מוסיפים הליך פלילי בגין הפרת אמונים שלכאורה ביצע החשוד.

הליכים משמעתיים

"סמי איליה משרד עורכי דין" הינו בעל מוניטין בתחום. מנהל ומוביל המשרד מגיע מהשירות המשטרתי והציבורי וברשותו ניסיון עשיר בתחום. הוא רכש ניסיון בעת טיפולים שונים באנשי משטרה ושירותי הביטחון והוא ינצל אותו ואת הידע הרב לכל לקוח חדש המגיע אליו עם בעיה מורכבת. השירות המקצועי כולל ייעוץ, ייצוג וליווי ותומך גם נפשית. הצלחה בניהול התיק תסייע ליציאה מהמשבר הקשה.

*מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקיא בתחום ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל הליך אחר.