נהיגה בשכרות היא עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. מי שמורשע בה נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה לשנתיים לפחות, ואם כבר הורשע באותה עבירה בשנה שקדמה לה, לארבע שנים לפחות (סעיף 39א). בית המשפט רשאי לקצר את הפסילה רק בנסיבות מיוחדות שהוא מפרט בפסק הדין, ולצד הפסילה העבירה עלולה לגרור גם מאסר עד שנתיים או קנס.
אם נעצרתם בבדיקת ינשוף, סירבתם להיבדק או קיבלתם פסילה במקום מקצין משטרה, כדאי להבין מה החוק קובע ומה נבדק בתיק לפני שמקבלים החלטות.
מתי נהג נחשב "שיכור" לפי החוק
ההגדרה של "שיכור" מופיעה בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, וגבולות האלכוהול נקבעו בתקנה 169א לתקנות התעבורה. לנהג רגיל, העבירה מתקיימת כשריכוז האלכוהול עולה על אחד מאלה:
- 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בדיקת ינשוף);
- 50 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם (בדיקת דם).
לקבוצות מסוימות של נהגים החוק קובע רף נמוך בהרבה: 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף או 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם. הרף הזה חל על:
- נהג חדש, כלומר בשנתיים הראשונות מקבלת הרישיון (סעיף 12א לפקודה);
- נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
- נהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג;
- נהג ברכב ציבורי.
מעבר למספרים, החוק מגדיר כ"שיכור" גם מי ששותה משקה משכר בזמן הנהיגה, מי שבגופו נמצא סם מסוכן, ומי שנתון תחת השפעה של משקה משכר או סם. בנוסף קובע החוק חזקה: ההנחה היא שהריכוז שנמדד היה בגוף גם בשלוש השעות שקדמו לבדיקה, אלא אם הוכח אחרת.
העונש: פסילת מינימום ולא "עד שנתיים"
טעות נפוצה היא לחשוב ששנתיים הן תקרת הפסילה. בפועל זה הפוך: שנתיים הן הרף התחתון. סעיף 39א לפקודה קובע שמי שהורשע בנהיגה בשכרות ייפסל, בנוסף לכל עונש אחר, לתקופה שלא תפחת משנתיים. אם הורשע באותה עבירה בשנה שקדמה לעבירה החדשה, הפסילה לא תפחת מארבע שנים.
לנהגים עם הרשעות חוזרות יש החמרה נוספת. סעיף 40א קובע שמי שהורשע בנהיגה בשכרות, וב־10 השנים שקדמו לעבירה כבר הורשע לפחות פעמיים בעבירות מהרשימה שבסעיף, ייפסל לעשר שנים לפחות. ברשימה נכללות בין השאר נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. עבירה נוספת בתקופת הפסילה הזו, או בשנתיים שאחרי חידוש הרישיון, עלולה להוביל לפסילה לצמיתות.
סעיף 62 לפקודה קובע גם עונש של עד שנתיים מאסר או קנס, בנוסף לפסילה. החריג היחיד לפסילת המינימום הוא "נסיבות מיוחדות" שבית המשפט חייב לפרט בפסק הדין. זה חריג מצומצם, ולא כל קושי אישי או מקצועי נחשב לנסיבה כזו.
סירוב לבדיקת ינשוף או לבדיקת דם
יש מי שחושבים שסירוב להיבדק "מציל" אותם מהאישום. לפי סעיף 64ד(א) לפקודה, נהג שסירב לתת דגימה לפי דרישת שוטר ייחשב כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות, ולכן חלה עליו גם פסילת המינימום של שנתיים לפחות.
כמה כללים שכדאי להכיר:
- שוטר רשאי לדרוש בדיקת נשיפה גם בלי חשד שנעברה עבירה, למשל במחסום אקראי (סעיף 64ב(א1)).
- שוטר רשאי לדרוש בדיקת דם או שתן מנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, או כשיש לו חשד סביר שהנהג שיכור (סעיף 64ב(ב)).
- לפני הבדיקה השוטר חייב להודיע לכם מה מטרת הדגימה, לבקש את הסכמתכם ולהסביר לכם את המשמעות המשפטית של סירוב (סעיף 64ב(ב2)).
- אם בדיקת דם לא בוצעה כי נמצא שהיא עלולה לפגוע בבריאותכם, אין רואים בכך סירוב (סעיף 64ד(ג)).
לכן, בתיק סירוב נבדק קודם כל אם הדרישה והאזהרה נמסרו כדין ותועדו.
פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה
עוד לפני שמוגש כתב אישום, המשטרה יכולה להוריד אתכם מהכביש. לפי סעיף 47 לפקודה, שוטר רשאי לקחת את הרישיון ולזמן אתכם לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, בתוך שלושה ימים. אם לקצין יש יסוד להניח שיוגש כתב אישום על נהיגה בשכרות, הוא רשאי לפסול את הרישיון ל30 ימים. אם לא תופיעו במועד, הקצין רשאי להחליט גם בהיעדרכם.
מה אפשר לעשות מול פסילה מנהלית:
- להופיע בפני הקצין. הזימון נועד להחלטה על הפסילה, וזו ההזדמנות להציג לקצין את עמדתכם.
- לבקש מבית המשפט לבטל את הפסילה. לפי סעיף 48, מי שנפסל בידי קצין משטרה רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה, בדרך כלל בית המשפט לתעבורה. בית המשפט רשאי לבטל את הפסילה, עם תנאים או בלעדיהם, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.
- עיון חוזר וערר. על החלטת בית המשפט בעניין הפסילה אפשר להגיש בקשה לעיון חוזר או ערר (סעיף 49).
חשוב לדעת שגם התביעה יכולה לבקש מבית המשפט להאריך את הפסילה עד תום ההליך (סעיפים 46 ו־47(ט)). תקופת הפסילה נספרת רק מהיום שבו הרישיון נמסר בפועל לרשות המוסמכת (סעיף 47(ח)).
מה בודקים בתיק של נהיגה בשכרות
תוצאת הינשוף היא ראיה מרכזית, אבל היא תקפה רק אם הבדיקה נעשתה לפי הכללים. אלה הנקודות העיקריות שנבדקות בחומר החקירה:
המכשיר וכיולו
בדיקת הנשיפה חייבת להיעשות במכשיר שאושר בהודעה ברשומות (סעיף 64ב(א1)). תקנה 169ז קובעת את סדר הפעולות: בדיקת אוויר נקי מאלכוהול, בדיקה כפולה מול דוגמת כיול, ובדיקה כפולה של נשיפת הנבדק. לכל אחד מהשלבים נקבעו ספי סטייה. פלט המכשיר אמור להראות שכל השלבים בוצעו ועמדו בתנאים.
זמן ההמתנה והתצפית לפני הבדיקה
שאריות אלכוהול בפה, עישון, אכילה או הקאה זמן קצר לפני הבדיקה עלולים להשפיע על התוצאה. לכן נוהלי המשטרה מחייבים פרק המתנה ותצפית על הנבדק לפני הנשיפה. נבדק אם ההמתנה התקיימה ותועדה.
מי ערך את הבדיקה ואיך היא תועדה
מי שנוטל את הדגימה חייב לרשום דין וחשבון על מהלך הבדיקה ולחתום עליו, ולמסור לכם העתק (סעיף 64ג). נבדקים גם ההסמכה של השוטר לבצע את הבדיקה וההתאמה בין הדוחות, הפלט והשעות.
שרשרת הדגימה בבדיקת דם
בבדיקת דם, תקנה 169ח קובעת איך נוטלים את הדגימה: חיטוי בחומר שאין בו אלכוהול, כלי קיבול עם חומר משמר, וסימון כמו של מוצג משפטי עד הגעתו למעבדה. פער בתיעוד הדרך שעשתה הדגימה עשוי להעלות שאלות לגבי התוצאה.
הנהיגה עצמה והחזקה של שלוש השעות
התביעה צריכה להוכיח שנהגתם, או שהייתם "ממונים על הרכב", בדרך או במקום ציבורי. חזקת שלוש השעות ניתנת לסתירה, למשל כשיש ראיות לשתייה שהייתה אחרי הנהיגה ולפני הבדיקה.
לא כל פגם מביא לזיכוי. כל תיק נבחן לפי הראיות שבו. גם כשאין מחלוקת על העובדות, אפשר לטעון לעונש, ובכלל זה לטעון שקיימות נסיבות מיוחדות.
מה לעשות עכשיו
- שמרו את כל המסמכים שקיבלתם: זימון, הודעת פסילה, העתק דו״ח הבדיקה ופלט הינשוף.
- רשמו לעצמכם בהקדם מה קרה: מתי שתיתם, מה, כמה זמן חיכיתם עד הבדיקה, ומה נאמר לכם.
- שימו לב למועדים: הזימון לקצין משטרה הוא בתוך שלושה ימים, ובקשה לביטול פסילה מוגשת לבית המשפט.
- אל תנהגו בזמן פסילה. נהיגה בזמן פסילה היא עבירה נפרדת וחמורה.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
האם אפשר לקבל פחות משנתיים פסילה על נהיגה בשכרות?
רק אם בית המשפט מוצא נסיבות מיוחדות ומפרט אותן בפסק הדין (סעיף 39א). מדובר בחריג, וההחלטה תלויה בנסיבות של כל מקרה.
אני נהג חדש ושתיתי כוס אחת. האם זו עבירה?
ייתכן. לנהג חדש ולנהג מתחת לגיל 24 הרף הוא 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף או 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם. זה נמוך בהרבה מהרף הרגיל של 240 מיקרוגרם, וגם כמות קטנה של אלכוהול עלולה לעבור אותו.
מה קורה אם סירבתי לבדיקת ינשוף?
לפי סעיף 64ד לפקודה, סירוב נחשב לעבירה של נהיגה בשכרות, וחלה עליו אותה פסילת מינימום. בתיק כזה נבדק אם השוטר הסביר לכם כדין את משמעות הסירוב.
לכמה זמן קצין משטרה יכול לפסול את הרישיון?
בעבירת נהיגה בשכרות, קצין משטרה רשאי לפסול את הרישיון לתקופה של 30 ימים (סעיף 47(ה)(3)), כשיש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום. אפשר לבקש מבית המשפט לבטל את הפסילה (סעיף 48), והתביעה יכולה לבקש להאריך אותה עד תום ההליך.
האם הבדיקה במחסום אקראי חוקית בלי חשד?
כן. החוק מתיר לשוטר לדרוש בדיקת נשיפה גם בהיעדר חשד. בדיקת דם או שתן, לעומת זאת, דורשת מעורבות בתאונה או חשד סביר.
מקורות ומידע נוסף
- פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ״א-1961 (ויקיטקסט)סעיפים 39א, 47, 48, 64ב ו-64ד: פסילת מינימום, פסילה מנהלית, בדיקות שכרות וסירוב.
- תקנות התעבורה, התשכ״א-1961 (ויקיטקסט)תקנה 169א: רף האלכוהול המותר, כולל הרף לנהג חדש ולנהג צעיר.
ליווי משפטי בתיקי נהיגה בשכרות
משרד עו״ד סמי איליה בנשר עוסק במשפט פלילי ובעבירות תעבורה, ומלווה נהגים בכל הארץ מהשלב של הפסילה המנהלית ועד סיום ההליך. עו״ד סמי איליה שירת 33 שנים במשטרת ישראל, בין השאר כראש התביעות הפליליות של המשטרה בחיפה. אפשר לפנות למשרד בטלפון 050-6272695. למידע נוסף ראו את עמוד עורך דין תעבורה.
מאמרים קשורים
עודכן: אוקטובר 2026.
צילום: Nizzan Cohen, CC BY 4.0, via Wikimedia Commons
