כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקרא "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.
למידע על ליווי בכל שלבי ההליך הפלילי, ראו עורך דין פלילי.
כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע"י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.
מה יכלול כתב האישום:
סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.
כתב אישום יכיל –
(1) שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.
(2) ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.
(3) שם הנאשם ומענו.
(4) תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.
(5) ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.
(6) שמות עדי התביעה.
מי מוסמך להגיש כתב אישום?
סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:
היועץ המשפטי לממשלה
נציגיו של היועמ"ש:
פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.
מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;
שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.
לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ"ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :
- האחד – אם הגורם המוסמך סבור כי הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם
- השני – נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).
התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).
עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מה זה כתב אישום ומי מגיש אותו?
כתב אישום הוא המסמך שבו התביעה מאשימה אדם בעבירה ומביאה את העניין לבית המשפט. לפי חוק סדר הדין הפלילי, התובעים הם היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, כמו פרקליטי הפרקליטות, וכן שוטרים שמונו לתובעים. בעבירות מסוימות שמנויות בחוק גם אדם פרטי יכול להגיש קובלנה פלילית.
מה חייב להופיע בכתב אישום?
לפי סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי, כתב אישום יכלול את שם בית המשפט, את המאשים (מדינת ישראל או הקובל), את שם הנאשם ומענו, תיאור של העובדות המהוות את העבירה עם המקום והזמן ככל שאפשר, את סעיפי החוק שלפיהם הוא מואשם, ואת שמות עדי התביעה.
לפי מה התביעה מחליטה אם להגיש כתב אישום?
לפי שני תנאים. לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, תובע שמצא שהראיות מספיקות לאישום יגיש כתב אישום, אלא אם הוא סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. החלטה שלא להעמיד לדין מהטעם הזה, שמכונה "חוסר עניין לציבור", טעונה אישור של בעל תפקיד בכיר בתביעה.
מתי המשפט מתחיל באופן רשמי?
בהקראת כתב האישום. בתחילת המשפט בית המשפט קורא את כתב האישום באוזני הנאשם ומסביר לו את תוכנו, אם יש צורך. אם הנאשם מיוצג, הסניגור יכול להודיע שקרא והסביר לו את כתב האישום, והנאשם מאשר זאת.
אחרי שהוגש כתב אישום, אפשר לראות את חומר החקירה?
כן. לפי סעיף 74 לחוק, אחרי הגשת כתב אישום הנאשם וסניגורו רשאים לעיין בחומר החקירה ולהעתיק אותו, וכן לקבל רשימה של כל החומר שנאסף בתיק.
מקורות ומידע נוסף
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (ויקיטקסט)סעיפים 12, 62, 74, 85 ו-143: התובעים, ההחלטה על העמדה לדין, עיון בחומר, תוכן כתב האישום והקראתו.
- ייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליך פלילי – כל זכותמתי נאשם זכאי לסניגור ציבורי ואיך מבקשים אותו.
- הגשת פנייה מקוונת לבקשת ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית – gov.ilהשירות הרשמי לבקשת סניגור ציבורי אחרי הגשת כתב אישום.
