הגשת עתירה מנהלית (רישוי עסקים, הליכי פיטורין, נשק,עתירות אסירים)
משרד עו"ד סמי איליה מטפל בעתירה לבג"צ ובעתירה מנהלית בתחום המשפט החוקתי ציבורי והמינהלי. כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת מוסד או רשות מרשויות השלטון במדינה ו/או ההתנהלות של המינהל הציבורי.
המשפט הציבורי והמינהלי הוא מאבני היסוד של שיטת המשפט בישראל והוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי. בהעדר חוקה הוא המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. אלו תחומי המשפט המשפיעים ביותר על מושג הצדק ועל מירקם החיים במדינה. המשפט הציבורי מכונה בהעדר חוקה במדינה גם המשפט ה"חוקתי", שכן הוא מאגד תחת כנפו את כל חוקי היסוד שהם הבסיס החוקתי לעתיד לכשתהיה בישראל חוקה. ללא תחומי משפט אלו וללא היכולת לעתירה מנהלית יכול השלטון המרכזי או המוניציפלי לפגוע ואף לרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. המשפט הציבורי תכליתו הגנה על זכויות הפרט הכי בסיסיות ונעלות כמו חופש התנועה, הבחירה, שיוויון ועוד.
לבדיקת האפשרות להגיש עתירה מנהלית, אפשר לפנות דרך יצירת קשר עם המשרד.
המשפט החוקתי ציבורי וזה המינהלי המאפשר עתירה מנהלית באים להבטיח יחדיו כי זכויות יסוד וזכויות משפטיות לא תיפגענה אלא אם יש לכך בסיס בחוק ולמנוע שיקול דעת פסול של עובדי רשויות השלטון למען לא ימנעו שלא כדין זכויות כאמור.
תחומי משפט אלו תכליתם להעניק מזור באמצעות בית המשפט כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת הרשות.
מהו המשפט המינהלי ומה מבדיל אותו מזה הציבורי?
גם משפטנים מנוסים לא בנקל יוכלו לעשות ההבחנה בין תחומי משפט אלה ואכן ההבחנה אינה קלה. שני תחומי משפט אלו עוסקים בזכויות הפרט.
פשוטו של דבר יש המגדירים את המשפט המינהלי ככזה הבא לטפל בכל הקשור בפעילות המינהל הציבורי – מוסדות השלטון – החל ממבנה ואופן פעולתו ועד לדרכי הפיקוח על עבודת המינהל.
המינהל הציבורי מנהל את חיינו כאן בכל תחום כמעט מתחומי החיים ודי בשררה של עובד פלוני כדי שזכויותנו יפגעו. קח לך מקרה בו תיעשה אפלייה בין אוכלוסיות שונות או בין אדם לאדם בהענקת זכויות המגיעות על פי חוק או מקרה בו רשות מקומית פלונית תחליט לא לקיים הוראות חוק בתחומי גביית ארנונה ועד לחיובים של האזרח במה שאין היא מוסמכת לחייב בכל תחומי החיים.
כפי שהזכרנו, קשה לאבחן במדוייק בשני תחומי המשפט ואולם, בשפה פשוטה שאינה משפטית נוכל לומר שהמשפט החוקתי/ציבורי מתייחס יותר לזכויות הבסיסיות של האדם כמו הזכות לחופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש הפרט, אי הפלייה ועוד. בה בעת, המשפט המינהלי ועתירה מנהלית מתייחס לדרך בה מוסדות השלטון המרכזי (מוסדות הממשלה) והמקומי (המוניציפלי) מפעילים סמכותם ליישום חוקי המדינה וזכויות הפרט – הוא בא למנוע הפגיעה בערכים אלה, למנוע קיפוח ביישומם. על דרך שיקול הדעת של מוסדות השלטון עסקינן,על האופן שבו מתנהל הממשל בכללותו ויישום הדין עוסק המשפט המינהלי.
כאשר זכותו של אזרח נפגעת הן משום שלא קויים הדין והן בשל שיקול דעת מוטעה או חלילה שרירות כלפי האזרח, המשפט המינהלי יכול לתת מזור ובמקרים מסויימים אם עדיין לא נעשה צדק, ניתן באמצעות פנייה בעתירה לבג"צ (לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לבטל החלטה שהתקבלה שלא כדין או בהעדר סמכות ו/או סבירות ו/או שרירות.
לסיכום, תחומי משפט אלו מבקרים את החקיקה הראשית והתקנות מכוחם פועל המינהל הציבורי ואת פן הצדק באופן קבלת ההחלטות.
מהי עתירה מנהלית?
עתירה מנהלית היא עתירה של האזרח נגד החלטה של רשות שפוגעת בו. עתירה המנהלית מוגשת לעיתים רבות לבית המשפט המחוזי.
דוגמאות לעתירות מנהליות
- האזרח טוען לגביית ארנונה שלא כדין. ולכן הוא מגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה.
- בעקבות בנייה לא חוקית העירייה הוציאה צו הריסה, האזרח יכול להגיש עתירה מנהלית כנגד צו ההריסה.
הגשת עתירה מנהלית- הדרך להתנגד להחלטות רשות ציבורית
אחת הדרכים לשמור על איזון בין כוחו ויכולותיו של השלטון לבין האזרח היא באמצעות המשפט המנהלי והציבורי. ללא אפשרות של האזרח לעתור לבתי המשפט לעניינים מנהליים יוכל השלטון המרכזי או המוניציפלי להפר את זכויות האזרח במגוון רחב של אופנים. היום אנו נמצאים בלב ליבה של סערה בנושא וחשוב לזכור כי המשפט המנהלי הוא ליבה של מדינה דמוקרטית וחשוב לשמור על האיזונים והבלמים. הגשת עתירה מנהלית היא הדרך להתנגד להחלטה כלשהי של אחת הרשויות, בין אם רשות מרכזית או מקומית. בין הנושאים שבגינם ניתן להגיש עתירה מנהלית ניתן למנות: ארנונה, רישוי עסקים ותכנון ובניה, אך ישנם רבים נוספים.
כיצד מתבצעת הגשת עתירה מנהלית?
הגשת עתירה מנהלית צריכה קודם כל להתבצע במהירות האפשרית, עד 45 ימים מהיום שההחלטה פורסמה, מהיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מהיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם. שיהוי הוא אחת הסיבות העיקריות לדחיית עתירה או תובענה מנהלית ולכן יש להזדרז בהגשת העתירה. אל כתב העתירה יש לצרף את החלטת המוסד או הרשות שעליה עותרים וכן התכתבות קודמת שהביאה להחלטה זו. יש לצרף כל מסמך רלוונטי. חשוב להראות שלפני הגשת עתירה מנהלית נעשו ניסיונות להסדיר את הדברים מול הרשות שלא צלחו. יש גם לציין מי נחשב משיב ראוי לעתירה. מלבד אותה רשות שכנגדה מופנית העתירה, יתכן שישנו גורם נוסף שיכול לשמש כמשיב, למשל חברה או אדם פרטי הנוגעים גם הם בצורה מסוימת לנושא העתירה. יש גם לצרף תצהיר שכל העובדות שהוצגו נכונות ומהו המקור שעל פיו יודע המצהיר את אותן עובדות.
כיצד נעשה הטיפול בעתירה מנהלית?
בניגוד לתביעה אזרחית, בעתירה מנהלית העובדות מוכחות בתצהירים, ובדרך כלל בלי חקירת עדים, והטיפול הוא כביכול פשוט יותר. עם זאת, משמעות הדבר היא ששופט יכול גם לדחות את העתירה על הסף, כמו גם לבקש מן העותר להוסיף תוספות שונות וכך הטיפול בעתירה מתעכב. לכן, את הגשת העתירה חשוב לבצע בעזרת עורך דין שיש לו ניסיון רב בתחום המשפט המנהלי והציבורי ומכיר היטב את האופן בו דברים מתנהלים בתחום זה, יודע היטב כיצד צריכה עתירה להיראות, מה יש לצרף לה ועוד.
משרד עו"ד סמי איליה עוסק בין היתר במשפט הציבורי והמנהלי ומייצג את לקוחותיו בכל הערכאות בכל הארץ. הוא מסייע בהגשת עתירות מנהליות לבית המשפט העוסק בכך או לבג"צ ויש לו ניסיון רב בתחום. מוזמנים ליצור קשר טל: 050-6272695
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מה זו עתירה מנהלית?
עתירה מנהלית היא הליך שבו אדם או עסק מבקשים מבית המשפט לבחון החלטה של רשות ציבורית – ממשלתית או מקומית – שפוגעת בהם, כולל מעשה, מחדל או היעדר החלטה. לפי המאמר, דוגמאות נפוצות הן חיוב ארנונה שנוי במחלוקת, רישוי עסקים ותכנון ובנייה, כמו צו הריסה.
לאיזה בית משפט מגישים עתירה מנהלית?
עתירה נגד החלטה של רשות בנושאים שהחוק מונה מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים, שהוא בית המשפט המחוזי. עניינים שאינם בסמכותו, למשל חלק מהעתירות נגד מוסדות המדינה, נדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ.
תוך כמה זמן צריך להגיש עתירה מנהלית?
אם הדין לא קבע מועד אחר, העתירה מוגשת בלי שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שההחלטה פורסמה, מהיום שקיבלתם הודעה עליה או מהיום שנודע לכם עליה – המוקדם מביניהם. בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם ראה לכך הצדקה.
מה צריך לצרף לעתירה מנהלית?
לפי המאמר, מצרפים את ההחלטה שעליה עותרים, את ההתכתבות הקודמת עם הרשות וכל מסמך רלוונטי, וכן תצהיר שמאמת את העובדות. חשוב להראות שניסיתם להסדיר את העניין מול הרשות לפני הפנייה לבית המשפט, ולציין את כל מי שעשוי להיות משיב לעתירה.
מקורות ומידע נוסף
- חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – ויקיטקסטהגדרת 'החלטה של רשות' (סעיף 2) וסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 5).
- תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) – ויקיטקסטהמועד להגשת עתירה – 45 ימים, ואפשרות הארכה (תקנה 3).
מאמרים קשורים
צילום: Nizzan Cohen, CC BY 4.0, via Wikimedia Commons
