הליכים בתחומי משפט אלה כאמור מתנהלים עלידי הגשת עתירות לבתי המשפט המינהליים ו/או לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ) – הכל בהתאם לסוג הפגיעה באזרח ולפרוצדורה המשפטית שנקבעה.
כך, עתירות בענינים מינהליים מוגשות לבית המשפט המינהלי בהתאם לתקנות המגדירות באיזה נושאים יטפל בית המשפט לענינים מינהליים. בית המשפט המינהלי מוכר גם בכינויו כ"בג"צ קטן". יתר הנושאים בענינים שהדגש בהם הוא צדק או עוול שגרמה רשות ו/או החלטה מינהלית לאזרח ואף נושאים שבתחום בית המשפט לענינים מינהליים מוגשים לבג"צ , הכל לפי העניין.
ההליכים הם הגשת עתירה בד"כ לאחר מיצוי ההליכים לפני אותה רשות – כלומר לאחר שפניית האזרח לרשות אינה מביאה לתיקון ההחלטה בטרם פנייה לערכאות.
בבית המשפט לענינים מינהליים העתירות ככלל ידונו בפני שופט אחד ואילו בבג"צ לאחר ששופט אחד ראה שיש מקום לדון, ידון הנושא שבעתירה בפני מותב של 3 שופטים.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקיא בתחום ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל הליך אחר.