הליכים בתחומי משפט אלה מתנהלים על ידי הגשת עתירות לבתי המשפט המינהליים ו/או לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ) – הכל בהתאם לסוג הפגיעה באזרח ולפרוצדורה המשפטית שנקבעה.
לבדיקת מקרה ספציפי מול רשות, אפשר לפנות דרך יצירת קשר עם המשרד.
כך, עתירות בענינים מינהליים מוגשות לבית המשפט המינהלי בהתאם לתקנות המגדירות באיזה נושאים יטפל בית המשפט לענינים מינהליים. בית המשפט המינהלי מוכר גם בכינויו כ"בג"צ קטן". יתר הנושאים בענינים שהדגש בהם הוא צדק או עוול שגרמה רשות ו/או החלטה מינהלית לאזרח ואף נושאים שבתחום בית המשפט לענינים מינהליים מוגשים לבג"צ , הכל לפי העניין.
ההליכים הם הגשת עתירה בד"כ לאחר מיצוי ההליכים לפני אותה רשות – כלומר לאחר שפניית האזרח לרשות אינה מביאה לתיקון ההחלטה בטרם פנייה לערכאות.
בבית המשפט לענינים מינהליים העתירות ככלל ידונו בפני שופט אחד ואילו בבג"צ העתירה נדונה ככלל בפני מותב של 3 שופטים, ושופט אחד מוסמך לדון בבקשות לצווי ביניים ולצווים על תנאי, אך אינו מוסמך לסרב לתת צו על תנאי.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מה זה "בג"ץ קטן"?
זה כינוי לבית המשפט לעניינים מינהליים, כלומר בית המשפט המחוזי כשהוא דן בעתירות נגד החלטות של רשויות. הוא דן רק בנושאים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. לפי המאמר, עתירות שם נדונות ככלל לפני שופט אחד.
אפשר לעתור מיד, בלי לפנות קודם לרשות?
ככלל לא. לפי המאמר, לפני עתירה צריך למצות את ההליכים מול הרשות, כלומר לפנות אליה ולבקש שתתקן את ההחלטה. עתירה שהוגשה בלי מיצוי הליכים עלולה להידחות או להימחק.
מי יכול לעתור לבג"ץ?
כל אדם, ולא רק אזרחים או תושבים, יכול לעתור לבג"ץ נגד גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות. לפני שבית המשפט דן בעתירה לגופה, הוא בודק גם תנאים כמו מיצוי הליכים והגשה בזמן סביר.
מקורות ומידע נוסף
- חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ויקיטקסט)סעיף 5 והתוספת הראשונה: באילו עתירות דן בית המשפט לעניינים מינהליים.
- על-אודות בית המשפט העליון – הרשות השופטתהסבר על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ועל מי רשאי לעתור אליו.
מאמרים קשורים
צילום: Adiel lo, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
