עורך דין סמי איליה היחיד בישראל שפעל במקביל להקמת אתר "הקשב" למען זכויות חיילי צה"ל (לא תמורת שכר טרחה ולא עבור לקוח ספציפי) ומתחילת שנת 2014 פועל ציבורית להעלאת שכר חיילי החובה בצה"ל. בעל ניסיון רב בתחום זה, בעל ידע והיכרות המערכת הצבאית, מפקדיה ואופן עבודתה.
מטפלים בזכויות החיילים
משרד עו"ד סמי איליה מטפל בכל מקרה בו נפגעו זכויות יסוד של המשרתים בצה"ל בכל תחום לרבות הטבות על פי חוק, החלטות שרירותיות , לרבות בשמירת ביטחונם של החיילים וכן סיוע להוריהם ולבני משפחתם ביישום זכויות אלו.
בלעדי: ייעוץ ליווי וייצוג משפטיים של המשפחה מול צה"ל בעת קרות תאונה מבצעית או אסון חלילה, בחינת המקרה ו/או תחקירים בהיבט המשפטי קבלת המידע הרלוונטי והממצאים , יוזמה לפתיחת חקירה או מעקב במקרים המצריכים זאת כנגד האחראים, מיצוי הליכים משפטיים וקביעת אחריות ועד לפיצוי למשפחות.
עו"ד איליה בעל נסיון רב וייחודי בכל הנוגע לחקירות הן במישור הפלילי לרבות מקרי מוות והן בתחום מיצוי החקירה וטיבה.
רבים אינם מודעים לכך כי בצה"ל למרות הפתיחות הקיימת כיום, רבים המקרים בהם נפגעו זכויות חיילים. די לעיין מדי שנה בדוח נציב קבילות החיילים כדי ללמוד על מקרים לא מעטים בהם היתה פגיעה בזכויות בעיקר בגין שררת מפקדים ואי קבלת טיפול רפואי או טיפול רפואי רשלני.
טיפול משפטי לבחינת הטיפול הרפואי של רופאים בסדיר ומילואים ואנשי מערך הרפואה בכל חשד של התרשלות שגרמה לנזק לבריאותו של חייל, או לסיכון בריאותו וחייו ו/או עבירות אתיות ו/או חריגה מסמכות או הוראות הדין, טיפול לפתיחה בחקירה, טיפול מול משרד הבריאות להשהייה/שלילת רישיון לעסוק ברפואה ועד למיצוי חקירה פלילית והעמדת רופאים ואנשי מערך הרפואה לדין פלילי.
עו"ד איליה בנוסף, אף מקבל באמצעות אתר "הקשב" פניות באופן בלתי אמצעי מחיילים שנעשה להם עוול.
לא זו בלבד שחיילים רבים אינם מודעים לזכויותיהם – על אף שכיום קל יותר להתמצא לאור יוזמתו של עו"ד איליה כבר לפני שנים להביא לפרסום פקודות ונהלים – יוזמה שחייב את צה"ל לפרסם את זכויות חיילים – אלא שלמרות הערות חוזרות ונשנות מצד נציב קבילות החיילים, אין בצה"ל שום גורם שעוסק במעקב ליישום המלצות הנציב ולפיכך אנו עדים כמעט מדי שנה בשנה למקרים מהם עולות תקלות ופגיעה בזכויות החיילים בעיקר בתחום יחסי מפקד פקוד ובמקרים לא מעטים של זלזול בטיפול הרפואי בחיילים.
אמנם פגיעות אלה הן בעיקר נחלתם של המשרתים בשירות חובה בסדיר בצה"ל, אולם יש מקרים גם בשירות המילואים ושירות הקבע.
כאשר פוגעים בזכויות חיילים, אשר מטבע הדברים אינם יכולים להגן על זכויותיהם גם במקום שהן קיימות למרות מגבלות השירות, בשל אופי השירות הצבאי, יש ואי קיום הזכויות או זלזול בהן, יכול להוביל חייל לא רק להעדר מוטיבציה במקרה הטוב אלא למצבי קיצון שיובילו לאסון.
כך, זלזול בפקודות ונהלים מצד מפקדים, אי הקפדה על ביטחון ובטיחות החיילים על זכויות החיילים הבסיסיות החוקתיות והחוקיות מחד – ומאידך, העדר קבלת טיפול ראוי בתחום הרפואי או התייחסות מזלזלת לתלונות על מצב רפואי של חייל ו/או מקרים בהם מפקדים חוסמים קבלת טיפול רפואי יש בהם להוליד עילה משפטית בגין התרשלות ועבירות אחרות כנגד מפקדים וגורמי הרפואה.
בדיוק כפי בתחום זכויות עובדים או מגזרים אחרים באוכלוסייה נדרשת לא אחת התערבות משפטית במניעת הפגיעה בזכויות – קל וחומר במקרה של המשרתים בגוף היררכי הנטולים ייצוג כלשהו ופגיעים מאוד בשל אופי השירות הצבאי.
חוק כבוד האדם וחירותו הדגיש במפורש בסעיף 9 לחוק את המגבלות החלות עם המשרתים בגופי הביטחון אך קצב אותן מגבלות כחלות על המשרתים בגופים אלה אך ורק למטרת מילוי תפקידם במסגרת אותו גוף . כך, שימוש בכוח השררה מצד מפקדים כלפי פקודים או רשלנות ו/או הימנעות מטיפול רפואי כמו גם התרשלות באחריות לשמירת ביטחונם של המשרתים – מהווה פגיעה בזכויות החיילים (משרתים) חוקתיות, פגיעה שהיא אסורה ויוצרת עילה משפטית לנקיטת סנקציות אף במישור הפלילי כנגד הגורם הצבאי שאחראי על אי הקפדה ביישומן של זכויות חיילים.
יחד עם זאת, בצה"ל יש מקרים רבים בהם נוהגים סלחנות במקרים כגון אלה ונדרשת מהחייל/ת שנפגע/ה או מההורים פנייה לייעוץ וייצוג משפטי לקיום נורמות משפטיות, במיוחד כאשר הובילה התנהלות זו לתוצאה של פגיעה בגופם של המשרתים.
במקרים בהם אין רשויות הצבא נוקטים באמצעים ראויים בגין הפגיעה, הדרך לעשות זאת משפטית היא באמצעות המשפט הציבורי והמנהלי באמצעותם ניתן לחייב קיום הנורמות כאמור.
