ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי – עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון. מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם.

ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.

כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני.

כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.

אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי:

כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי בכל תנאי ובאופן אוטומטי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי. בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין. בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.

כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום. בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – ומודע לנגזרת של הליך הפלילי – במטרה להעניק הגנה מיטבית.