משרד עו"ד סמי איליה מטפל בהגשת עתירות לבג"צ ובעתירות מינהליות בתחום המשפט החוקתי ציבורי והמינהלי. כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת מוסד או רשות מרשויות השלטון במדינה ו/או ההתנהלות של המינהל הציבורי.
המשפט הציבורי והמינהלי הוא מאבני היסוד של שיטת המשפט בישראל והוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי, והגשת עתירות לבג"צ היא מההליכים שעומדים בלב העניין. בהעדר חוקה הוא המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. אלו תחומי המשפט המשפיעים ביותר על מושג הצדק ועל מירקם החיים במדינה. המשפט הציבורי מכונה בהעדר חוקה במדינה גם המשפט ה"חוקתי", שכן הוא מאגד תחת כנפו את כל חוקי היסוד שהם הבסיס החוקתי לעתיד לכשתהיה בישראל חוקה. ללא תחומי משפט אלו יכול השלטון המרכזי או המוניציפלי לפגוע ואף לרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. המשפט הציבורי תכליתו הגנה על זכויות הפרט הכי בסיסיות ונעלות כמו חופש התנועה, הבחירה, שיוויון ועוד.
המשפט החוקתי ציבורי וזה המינהלי באים להבטיח יחדיו כי זכויות יסוד וזכויות משפטיות לא תיפגענה אלא אם יש לכך בסיס בחוק ולמנוע שיקול דעת פסול של עובדי רשויות השלטון למען לא ימנעו שלא כדין זכויות כאמור, את זה ניתן להבטיח בין היתר באמצעות הגשת עתירות לבג"צ.
תחומי משפט אלו תכליתם להעניק מזור באמצעות בית המשפט כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת הרשות – בין אם ההחלטה נוגעת לרף הגבוה .
מהו המשפט המינהלי ומה מבדיל אותו מזה הציבורי?
גם משפטנים מנוסים לא בנקל יוכלו לעשות ההבחנה בין תחומי משפט אלה ואכן ההבחנה אינה קלה. שני תחומי משפט אלו עוסקים בזכויות הפרט.
פשוטו של דבר יש המגדירים את המשפט המינהלי ככזה הבא לטפל בכל הקשור בפעילות המינהל הציבורי – מוסדות השלון – החל ממבנה ואופן פעולתו ועד לדרכי הפיקוח על עבודת המינהל.
המינהל הציבורי מנהל את חיינו כאן בכל תחום כמעט מתחומי החיים ודי בשררה של עובד פלוני כדי שזכויותנו יפגעו. קח לך מקרה בו תיעשה אפלייה בין אוכלוסיות שונות או בין אדם לאדם בהענקת זכויות המגיעות על פי חוק או מקרה בו רשות מקומית פלונית תחליט לא לקיים הוראות חוק בתחומי גביית ארנונה ועד לחיובים של האזרח במה שאין היא מוסמכת לחייב בכל תחומי החיים, וכאן האפשרות של עתירות לבג"צ מאפשרת להסדיר עוולות שכאלה.
כפי שהזכרנו, קשה לאבחן במדוייק בשני תחומי המשפט ואולם, בשפה פשוטה שאינה משפטית נוכל לומר שהמשפט החוקתי/ציבורי מתייחס יותר לזכויות הבסיסיות של האדם כמו הזכות לחופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש הפרט, אי הפלייה ועוד. בה בעת, המשפט המינהלי מתייחס לדרך בה מוסדות השלטון המרכזי (מוסדות הממשלה) והמקומי (המוניציפלי) מפעילים סמכותם ליישום חוקי המדינה וזכויות הפרט – הוא בא למנוע הפגיעה בערכים אלה, למנוע קיפוח ביישומם. על דרך שיקול הדעת של מוסדות השלטון עסקינן,על האופן שבו מתנהל הממשל בכללותו ויישום הדין עוסק המשפט המינהלי.
כאשר זכותו של אזרח נפגעת הן משום שלא קויים הדין והן בשל שיקול דעת מוטעה או חלילה שרירות כלפי האזרח, המשפט המינהלי יכול לתת מזור ובמקרים מסויימים אם עדיין לא נעשה צדק, ניתן באמצעות עתירות לבג"צ (לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לבטל החלטה שהתקבלה שלא כדין או בהעדר סמכות ו/או סבירות ו/או שרירות.
לסיכום, תחומי משפט אלו מבקרים את החקיקה הראשית והתקנות מכוחם פועל המינהל הציבורי ואת פן הצדק באופן קבלת ההחלטות.
מהי עתירה מנהלית?
עתירה מנהלית היא עתירה של האזרח כנגד הרשויות בכדי לשנות חוקים או תקנות. העתירה המנהלית מוגשת לעיתים רבות לבית המשפט המחוזי.
דוגמאות לעתירות מנהליות
- האזרח טוען לגביית ארנונה שלא כדין. ולכן הוא מגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה.
- בעקבות בנייה לא חוקית העירייה הוציאה צו הריסה, האזרח יכול להגיש עתירה מנהלית כנגד צו ההריסה.
