עובד שב״כ שנחשד בעבירה במסגרת תפקידו או בקשר אליו נחקר במח״ש, המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט על כך. תלונה של נחקר נגד חוקר שב״כ נבדקת קודם במבת״ן, יחידה שפועלת מחוץ לשב״כ במשרד המשפטים מאז 2014. היחידה מעבירה את ממצאיה להכרעת הפרקליטות. לצד ההליכים האלה חלים על עובדי השירות דין משמעתי, חובת סודיות מחמירה ושאלות של סיווג ביטחוני, ואלה משפיעים על כל שלב.
המסגרת: חוק שירות הביטחון הכללי
בניגוד למוסד, השב״כ פועל מכוח חוק מפורש: חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב-2002. החוק מגדיר את עובד השירות כ״עובד המדינה בשירות הביטחון הכללי״, כלומר עובדי השב״כ הם עובדי מדינה. כמה הוראות בחוק חשובות במיוחד למי שנקלע להליך:
- הגנה מאחריות אישית (סעיף 18): עובד השירות לא יישא באחריות פלילית או אזרחית על מעשה או מחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר, במסגרת תפקידו ולשם מילויו. ההגנה הזו לא חלה על אחריות משמעתית.
- סודיות (סעיף 19): זהות עובדי השירות, בעבר ובהווה, חסויה. אסור לעובד, גם אחרי שסיים את שירותו, למסור מידע שהגיע אליו בתפקיד למי שאינו מוסמך לקבל אותו, אלא אם הדבר נדרש לפי דין או הותר בכתב.
- הוראות השירות (סעיפים 14 ו-22): ראש השירות רשאי לקבוע כללי משמעת נוספים, בלי לגרוע מחוק שירות המדינה (משמעת). לפי החוק, הוראה פנימית שלא פורסמה מחייבת עובד רק אם הובאה לידיעתו בדרך שנקבעה.
ההגנה שבסעיף 18 תלויה בשני תנאים, תום לב וסבירות. לכן בהליך פלילי או אזרחי השאלה המרכזית היא לעיתים קרובות אם הפעולה נעשתה במסגרת התפקיד ובאופן סביר.
חקירה פלילית של עובד שב״כ: מח״ש
סעיף 49ט1 לפקודת המשטרה קובע שעבירה שעובד שב״כ חשוד בביצועה במסגרת תפקידו או בקשר לתפקידו תיחקר במח״ש, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט על כך. היועמ״ש רשאי להאציל את הסמכות לפרקליט המדינה או למשנהו. עבירות תעבורה, ועבירות שרשות אחרת מוסמכת לחקור, אינן חלק מההסדר הזה.
הסיבה שהחקירה מתנהלת במח״ש ולא במשטרה הרגילה הובאה כבר בדיוני הכנסת: הקרבה בעבודה בין השב״כ למשטרה, והצורך למדר חומר מסווג. בתיקים כאלה נבחן גם צו איסור פרסום, כדי להגן על זהות העובד ועל מידע ביטחוני.
חשוב לדעת: ביוני 2026 אישרה הכנסת חוק שמשנה את מבנה מח״ש ומוציא אותה מהפרקליטות. בג״ץ הקפיא בצו ביניים את יישום החוק עד להכרעה בעתירות. אם אתם מוזמנים לחקירה, ההסדר שיחול בפועל צריך להיבדק במועד הזימון.
תלונות נחקרים נגד חוקרי שב״כ: מבת״ן
מבת״ן, היחידה לבירור תלונות נחקרים, בודקת תלונות על התנהגות של אנשי שב״כ במהלך חקירות ובממשק הישיר עם נחקרים, כולל תשאול ראשוני בשטח. היחידה הוקמה בהחלטת ממשלה ב-1992. במשך כ-20 שנה עמדו בראשה אנשי שב״כ, וב-2014 היא הועברה למשרד המשפטים.
מבת״ן לא מנהלת חקירה פלילית. היא אוספת גרסאות וראיות ומגבשת המלצות, וההחלטה מה ייעשה בתלונה מתקבלת בפרקליטות, בידי פרקליט בכיר שמונה לכך, בכפוף ליועמ״ש ולפרקליט המדינה. בעקבות הבירור יכולה להיפתח חקירה פלילית במח״ש, או להתקבל החלטה אחרת.
לחוקר שמתבקש למסור גרסה למבת״ן, השלב הזה נראה לפעמים טכני. בפועל הוא דומה מאוד לחקירה, ומה שנאמר בו עשוי להיות הבסיס להחלטה אם לפתוח חקירה פלילית. לכן כדאי להתייעץ לפני מסירת הגרסה ולא אחריה.
סודיות: מה אפשר לומר, ולמי
עובד שב״כ שנקלע להליך נמצא במצב לא פשוט. הוא צריך להגן על עצמו, אבל אסור לו למסור מידע מסווג למי שאינו מוסמך לקבל אותו. מסירת מידע בניגוד לסעיף 19 היא עבירה שהעונש עליה עד חמש שנות מאסר לעובד השירות. לכן כבר בפגישה הראשונה עם עורך דין צריך להגדיר מה אפשר לספר ומה לא, ואם נדרש היתר או הסדר מיוחד כדי למסור פרטים מסוימים.
גם בבית המשפט יש כלים לשמירה על סודיות: דיון בדלתיים סגורות לשם שמירה על ביטחון המדינה, איסורי פרסום, ותעודות חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות. ההגנה יכולה לבקש לחשוף ראיה חסויה כשהיא חיונית להגנה. בית המשפט מחליט אם התועלת להגנה גוברת על העניין שבאי-הגילוי.
סיווג ביטחוני ומשמעת
חקירה, תלונה או הליך משמעתי עלולים להשפיע גם על הסיווג הביטחוני של העובד, ובעקבותיו על המשך העסקתו בתפקיד. החלטה כזו היא החלטה מינהלית, והיא כפופה לכללי המשפט המינהלי. מידע על התהליך ועל הזכויות בו תמצאו בעמוד סיווג ביטחוני ותחקיר ביטחוני.
בתחום המשמעתי חל על עובדי השב״כ חוק שירות המדינה (משמעת), ולצדו הוראות שראש השירות קבע. עבירה פלילית שבוצעה במסגרת התפקיד עשויה להוביל גם להליך משמעתי, גם להליכים מינהליים כמו השעיה ושימוע, וגם להליך פלילי, וכל אחד מהם מתנהל לפי כללים משלו. עובד השירות רשאי גם לפנות למבקר השירות בתלונה, כשראש השירות הסמיך אותו לכך באישור ראש הממשלה, למעט עניינים שבטיפול מח״ש.
מה עושים כשמשהו מתחיל
- אל תמסרו גרסה למבת״ן, למח״ש או לגורם פנימי לפני שאתם מבינים באיזה הליך מדובר ומה מעמדכם בו.
- אל תעבירו מסמכים מסווגים לאיש, גם לא לעורך הדין, בלי לברר קודם מה מותר.
- תעדו לעצמכם, בלי פרטים מסווגים, את לוח הזמנים ואת הזימונים שקיבלתם.
- היוועצו בעורך דין שמכיר את מגבלות הסודיות, כדי שהייעוץ עצמו לא ייצור בעיה חדשה.
מאמרים מקבילים: ייצוג סוהרים, ייצוג עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וייצוג שוטרים בחקירת מח״ש, בהליך פלילי ובדין משמעתי. לתביעות בעקבות פגיעה בשירות ראו תביעות נגד משרד הביטחון.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מי חוקר עובד שב״כ שחשוד בעבירה?
כשמדובר בעבירה במסגרת התפקיד או בקשר אליו, החקירה מתנהלת במח״ש אם היועמ״ש, או מי שהאציל לו את הסמכות, החליט על כך. עבירה שאינה קשורה לתפקיד נחקרת ככלל במשטרה כמו כל אזרח.
מה ההבדל בין מבת״ן למח״ש?
מבת״ן בודקת תלונות של נחקרים נגד חוקרי שב״כ וממליצה. היא לא מנהלת חקירה פלילית. מח״ש היא גוף חקירה פלילי, והיא נכנסת לתמונה אם הוחלט לפתוח חקירה.
האם עובד שב״כ מוגן מתביעה על מה שעשה בתפקיד?
סעיף 18 לחוק שירות הביטחון הכללי פוטר מאחריות פלילית ואזרחית על פעולה שנעשתה בתום לב ובאופן סביר במסגרת התפקיד. ההגנה לא חלה על אחריות משמעתית, והיא תלויה בנסיבות.
האם מותר לי לספר לעורך הדין שלי פרטים מסווגים?
מסירת מידע מסווג למי שאינו מוסמך לקבל אותו אסורה. מה מותר למסור, ובאילו תנאים, צריך לברר בתחילת הייעוץ, ולפעמים נדרש לשם כך הסדר מיוחד.
מקורות ומידע נוסף
- חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב-2002 (ויקיטקסט)סעיף 18: פטור מאחריות על פעולה בתום לב ובאופן סביר במסגרת התפקיד.
- פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א-1971 (ויקיטקסט)סעיף 49ט1: חקירת עובד שב״כ במח״ש בעבירה הקשורה לתפקיד, לפי החלטת היועמ״ש.
- היחידה לבירור תלונות נחקרים (מבת״ן) – gov.ilדף היחידה במשרד המשפטים שבודקת תלונות נחקרים נגד גורמי שב״כ.
משרד עו״ד סמי איליה בנשר עוסק בייצוג אנשי כוחות הביטחון ועובדי מדינה בחקירות, בשימועים ובהליכים משמעתיים ופליליים. עו״ד סמי איליה שירת 33 שנים במשטרת ישראל. למידע נוסף ראו ייצוג עובדי מדינה וכוחות הביטחון.
מאמרים קשורים
עודכן: אוקטובר 2026.
