הליך השימוע מתקיים לפני הגשת כתב אישום בעניינו של אדם ותכליתו היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום.
למידע על ליווי בכל שלבי ההליך הפלילי, ראו עורך דין פלילי.
הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא למעשה הליך מקדים, אשר במסגרתו, לאחר שהמשטרה הגישה את חומרי החקירה ואת המלצתה להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם החשוד בפשע ולפני שכתב האישום הוגש נגדו, להציג את טענותיו ונימוקיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום. למעשה, כל אדם המקבל "מכתב יידוע לחשוד" שבו הוא מתבשר כי עומדים להגיש נגדו כתב אישום פלילי, רשאי לבקש במסגרת פרק זמן של 30 ימים בלבד לנצל את זכותו לשימוע פלילי.
זכות השימוע הוסדרה בשנת 2000 בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי זכותו של חשוד בביצוע עבירת פשע לקבל הודעה על העברת החומרים שהתגבשו נגדו במהלך החקירה לידי התביעה. כמו כן זכותו של החשוד לבקש להציג טיעונים מנומקים במסגרת עריכת שימוע בעניינו, ולבקש מהתביעה להימנע מהעמדתו לדין באמצעות כתב אישום.
מהם הסיכויים להימנע מכתב אישום באמצעות הליך השימוע?
כאמור, לאחר קבלת מכתב היידוע, רשאי החשוד לבקש מהתביעה לחזור בה ולא להגיש נגדו כתב אישום, בתוך מסגרת זמן של 30 ימים אשר ניתן להאריכה בנסיבות מסוימות. טיעוניו של החשוד יכולים להיות בכתב ואף בעל פה במקרים מסוימים שבהם התביעה נעתרת לכך.
פגישה זו יכולה להיערך ללא נוכחותו של החשוד, אלא באמצעות עורך דינו. סייג נוסף וחשוב הוא שחובת היידוע אינה חלה על מי שהיה נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה לתביעה, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. מהם הסיכויים שהתיק ייסגר בעקבות שמיעת טיעוניו של החשוד? כמובן, כל מקרה נבדק באופן ספציפי בהתאם לנסיבותיו, ולכן מערך השיקולים משתנה מתיק לתיק. אולם אפשר לומר באופן כללי כי ככל שהחשוד בביצוע העבירה הוא אדם הנתקל לראשונה בחייו ברשויות החוק, שאין לו עבר פלילי ומיוחסת לו התנהגות נורמטיבית, אשר העבירה שבה הוא נחשד אינה נחשבת חמורה ונעשתה באופן חד פעמי, כך יגברו הסיכויים כי התיק ייסגר במסגרת הליך השימוע ללא הגשת כתב אישום.
ממה צריך להיזהר במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום?
כפי שניתן לראות, במקרים רבים מדובר בהזדמנות האחרונה של החשוד להימנע מפתיחת הליכים משפטיים פליליים כנגדו. זכות השימוע היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של החשוד, והפרת זכות זו יכולה להוביל לביטול כתב האישום על ידי בית המשפט. הלכה למעשה, גורלם של תיקים פליליים רבים נקבע במסגרת הליך השימוע לפני הגשת כתב האישום, ובכך נחסכים זמן יקר מכל הנוגעים בדבר והוצאות כספיות גבוהות.
ההליך יכול לשכנע את התביעה במקרים מסוימים לזנוח את כתב האישום כנגד החשוד, ואף לשנות את עילת סגירת התיק המשטרתי. במסגרת ההליך ניתנת אפשרות להגיע להסדר טיעון עם התביעה הן בכל הקשור לסעיפי האישום והן בכל הנוגע לעונשים. על כן, באופן עקרוני כדאי לנצל הליך זה.
עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני שמנצלים את זכות השימוע ולהיות מיוצגים על ידו במסגרת ההליך, מפני שלעתים דווקא בהליך זה עלול מצבו של החשוד לקבל תפנית לרעתו ולסכן אותו בהפללה עצמית בפני גורם התביעה/פרקליטות עורך השימוע.
שימוע לפני הגשת כתב אישום – ההזדמנות שלך להשפיע על ההחלטה המשפטית
אחד מתפקידיו של עורך דין פלילי המלווה חשוד או נאשם הוא להבהיר לו את זכויותיו ואף לוודא שהוא מקבל אותן. הזכות הראשונה הרלוונטית לכל חשוד היא להתייעץ עם עורך דין לפני שמתחילה החקירה, זכות שחשוב מאוד למצות ולא לוותר עליה. זכות נוספת שישנה היא שימוע לפני הגשת כתב אישום. זוהי למעשה הזדמנות אחרונה של החשוד לומר את דבריו, להוסיף ראיות חדשות אם ישנן, טיעונים שלא נשמעו ועוד. חשוב שעורך דין פלילי עם ניסיון רב יהיה מעורב בהליך, ינחה את הנאשם איך להתנהל בשימוע או ייצג אותו.
מתי מגיע לחשוד שימוע לפני הגשת כתב אישום?
שימוע לפני הגשת כתב אישום מגיע לחשודים בעבירות פשע, עבירות אשר העונש עליהן הוא מעל שלוש שנות מאסר. עם זאת, לא על כל עבירת פשע יש זכות לעבור שימוע לפני הגשת כתב אישום. לפי תקנות משנת 2005, חובת היידוע אינה חלה על תקיפת בן משפחה, על תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש ועל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוען; אין חריג כללי לעבירות מין. כל עוד מגיע לחשוד העומד להיות נאשם לעבור שימוע, הרשויות מחויבות להודיע לו על הכוונה להגיש כתב אישום נגדו והוא יצטרך להגיב תוך 30 יום.
למה חשוב לשים לב בהליך זה?
התגובה על אותו מכתב יידוע שמקבל החשוד על הכוונה להגיש כתב אישום נגדו יכולה להיות בכתב או בע"פ אם התביעה מסכימה לכך. אם מדובר בתגובה בע"פ במסגרת פגישה עם התביעה, עורך דינו של החשוד ייצג אותו. שימוע לפני הגשת כתב אישום משמעותי במיוחד עבור חשודים שאין להם עבר פלילי וזוהי הפעם הראשונה בה הם נמצאים בסיטואציה זו, אם כי גם במקרים אחרים ישנה חשיבות לכך שישנו הליך זה לפני שמוגש כתב האישום. גם אם כתב האישום אינו מבוטל לחלוטין, לאחר שימוע יכולה התביעה להשתכנע ולשנות את סעיפי האישום או להוריד מהם. אם מכתב היידוע לא נשלח, משמעות הדבר היא שהחשוד לא קיבל זכות המגיעה לו, מצב שיכול להביא לביטול כתב האישום.
משרד עו"ד סמי איליה עוסק במשפט הפלילי ומייצג חשודים רבים גם בהליך זה בכל הערכאות בכל הארץ. כל לקוח מקבל ייעוץ וייצוג מקצועיים ויחס אישי. מוזמנים ליצור קשר במספר 050-6272695.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
קיבלתי מכתב יידוע לחשוד – כמה זמן יש לי לבקש שימוע?
30 ימים מיום קבלת ההודעה. בתוך המועד הזה אפשר לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת לא להגיש כתב אישום, או לא להגיש אותו בעבירה מסוימת. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות רשאים להאריך את המועד. במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו, התביעה רשאית להגיש כתב אישום עוד לפני שחלפו 30 הימים.
על אילו עבירות יש זכות לשימוע?
חובת היידוע והזכות לשימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי חלות על עבירות מסוג פשע, כלומר עבירות שהעונש עליהן חמור משלוש שנות מאסר. יש חריגים: מי שהיה עצור כשחומר החקירה הועבר לתביעה והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. כך גם, לפי תקנות, תקיפת בן משפחה ותקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש.
האם השימוע חייב להיות פגישה פנים אל פנים?
לא. הבקשה מוגשת בכתב, ורשות התביעה רשאית להזמין את החשוד להציג את טיעוניו גם בעל פה. לפי המאמר, עורך הדין יכול לייצג את החשוד בפגישה כזו גם בלי שהחשוד עצמו נוכח.
מה יכול לקרות בעקבות השימוע?
לפי המאמר, התביעה עשויה להשתכנע שלא להגיש כתב אישום, לשנות או לצמצם את סעיפי האישום, ולעיתים להגיע להסדר. מנגד, דברים שנאמרים בשימוע עלולים לפעול לרעת החשוד. לכן כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים טיעונים.
מקורות ומידע נוסף
- חוק סדר הדין הפלילי – סעיף 60א (יידוע ושימוע)נוסח הזכות לשימוע, המועד של 30 הימים והחריגים, כולל הערה על התקנות.
- חוק העונשין – סעיף 24 (סיווג עבירות)ההגדרה של עבירת פשע, עוון וחטא.
- משטרת ישראל – הנחיית ראש חטיבת התביעות 01.01.08: הליכי יידוע ושימועאיך תביעות המשטרה מיישמות את חובת היידוע והשימוע (2024).
