לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו או לפגוע בו בעבודתו, בעסקו או במקצועו. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מאפשר לנפגע לתבוע פיצוי, ובמקרים מסוימים גם להגיש קובלנה פלילית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי שהנפגע יוכיח נזק. התקרה צמודה למדד, ונכון לספטמבר 2026 היא עומדת על כ-84,000 ש"ח לכל פרסום, ועל כ-169,000 ש"ח כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
מה נחשב לשון הרע
לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול, כלומר לא חייב בפועל:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג;
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמייחסים לו;
- לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
"אדם" לעניין החוק הוא גם חברה או תאגיד. לשון הרע יכולה להיות מפורשת, אבל גם משתמעת מההקשר או מנסיבות שהקוראים מכירים.
מה נחשב "פרסום"
פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב או בדפוס, ולרבות ציור, דמות, תנועה, צליל או כל אמצעי אחר. כדי שתהיה עוולה אזרחית, הדברים צריכים להגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. דבר שנכתב ועשוי היה להגיע לאחרים נחשב פרסום. מכתב או הודעה שנשלחו רק אליכם, ולא הגיעו לאף אחד אחר, אינם פרסום במובן החוק.
פיצוי בלי להוכיח נזק
סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי שהנפגע יוכיח שנגרם לו נזק בפועל:
- תביעה אזרחית: עד 50,000 ש"ח לפי הסכום הבסיסי בחוק. הסכום צמוד למדד, ונכון לספטמבר 2026 הוא כ-84,000 ש"ח.
- כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע: עד כפל הסכום, כלומר כ-169,000 ש"ח נכון לספטמבר 2026.
- הליך פלילי: כשהנאשם הורשע, בית המשפט רשאי לחייב אותו לשלם לנפגע פיצוי עד אותה תקרה, גם כאן בלי הוכחת נזק.
הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי מדד המחירים לצרכן, לעומת מדד ספטמבר 1998. מדובר בתקרה ולא בסכום קבוע: בית המשפט קובע את הפיצוי לפי חומרת הפרסום, היקף התפוצה, התנהגות הצדדים ונסיבות נוספות, והפיצוי שנפסק יכול להיות נמוך ממנה. אי אפשר לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת על אותה לשון הרע. מי שיכול להוכיח נזק גדול יותר רשאי לתבוע אותו, אבל אז הוא צריך להוכיח אותו.
מלבד פיצוי, בית המשפט רשאי לצוות על פרסום תיקון או הכחשה, על פרסום פסק הדין או על איסור הפצה של הפרסום.
ההגנות העיקריות בחוק
אמת דיברתי (סעיף 14)
זו הגנה כשמה שפורסם היה אמת וגם היה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים. פרסום אמת על עניין פרטי לגמרי, שאין לציבור עניין בו, אינו מוגן בהגנה הזו. ההגנה לא נשללת רק בגלל פרט שולי שלא הוכח, אם אין בו פגיעה של ממש.
תום לב (סעיף 15)
ההגנה חלה כשהפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שהחוק מונה, למשל:
- חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם, בגלל היחסים בין המפרסם למי שקיבל את הפרסום;
- הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם או של מי שקיבל את הפרסום;
- הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי;
- ביקורת על יצירה או על פעולה שאדם עשה בפומבי;
- תלונה שהוגשה לגורם המוסמך לטפל בה, כמו מעסיק, ממונה או רשות חוקרת;
- פרסום שנועד רק לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן.
מי שהוכיח שפעל באחת הנסיבות האלה ושהפרסום לא חרג מהסביר, נהנה מחזקה שפעל בתום לב. החזקה הפוכה חלה כשהמפרסם לא האמין שהדברים נכונים, כשלא בדק באופן סביר לפני שפרסם, או כשהתכוון לפגוע יותר ממה שהיה סביר.
פרסומים מותרים (סעיף 13)
חלק מהפרסומים אינם יכולים לשמש עילה לתביעה בכלל. למשל, דברים שנאמרו בדיון בבית משפט בידי שופט, צד, עורך דין או עד, ודיווח נכון והוגן על ישיבה פומבית של בית המשפט.
גם כשאין הגנה מלאה, בית המשפט רשאי להתחשב לטובת המפרסם, למשל אם התנצל או פרסם תיקון באותו מקום ובאותה דרך שבהם פורסמו הדברים.
פוסטים ברשתות החברתיות ובאינטרנט
החוק חל על פרסום בכל אמצעי, ולכן פוסט, תגובה, סטורי, הודעה בקבוצת וואטסאפ או ביקורת באתר יכולים להיות לשון הרע, אם הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע. כמה נקודות שכדאי להכיר:
- שיתוף ולייק. בית המשפט העליון קבע (רע"א 1239/19, ינואר 2020) ששיתוף (share) של פוסט מכפיש יכול להיחשב פרסום, ואילו לחיצה על "לייק" כשלעצמה אינה נחשבת פרסום.
- ביקורת של לקוחות. ביקורת כנה על שירות שקיבלתם יכולה להיות מוגנת בהגנת תום לב או בהגנת אמת דיברתי, כל עוד היא נשענת על עובדות ואינה חורגת מהסביר.
- שמרו ראיות מיד. פוסטים נמחקים. צלמו מסך שבו רואים את התוכן, את שם המפרסם, את התאריך ואת כתובת העמוד, ושמרו גם את התגובות והשיתופים.
- תפוצה רחבה. פרסום ברשת עשוי להגיע לקהל גדול בתוך זמן קצר, והיקף התפוצה הוא אחד השיקולים שבית המשפט עשוי לשקול כשהוא קובע את הפיצוי.
כשהפרסום הוא חלק מהתנהגות מטרידה או מאיימת שחוזרת על עצמה, ייתכן שמתאים גם הליך אחר, כמו צו למניעת הטרדה מאיימת.
התיישנות: עד מתי אפשר לתבוע
חוק איסור לשון הרע אינו קובע תקופת התיישנות מיוחדת לתביעה אזרחית, ולכן חלה התקופה הכללית שבחוק ההתיישנות: שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה, בדרך כלל יום הפרסום. אם לא ידעתם על הפרסום מסיבות שלא היו תלויות בכם, התקופה מתחילה ביום שנודע לכם עליו. גם כשהחוק מאפשר לחכות, כדאי לפעול מוקדם, כי פרסומים ברשת נמחקים וראיות הולכות לאיבוד.
תביעה אזרחית או קובלנה פלילית
ברוב המקרים הנפגע מגיש תביעה אזרחית, שהיא חלק מתביעות נזיקין ומתנהלת לפי כללי המשפט האזרחי. פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני אנשים או יותר מלבד הנפגע, הוא גם עבירה שעונשה עד שנת מאסר. במקרה כזה הנפגע יכול להגיש בעצמו קובלנה פרטית לבית המשפט, בלי לחכות למשטרה.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
עד כ-84,000 ש"ח לכל פרסום, ועד כ-169,000 ש"ח כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. הסכומים נכונים לספטמבר 2026 ומתעדכנים לפי המדד. זו תקרה, ובית המשפט קובע את הסכום בפועל לפי נסיבות המקרה.
האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על עסק?
כן, בתנאים. ביקורת שמבוססת על חוויה אמיתית, מנוסחת באופן ענייני ואינה מייחסת לעסק דברים שקריים, יכולה להיות מוגנת בהגנת תום לב או אמת דיברתי.
האם לייק לפוסט מכפיש הוא לשון הרע?
לפי פסיקת בית המשפט העליון, לייק כשלעצמו אינו נחשב פרסום. שיתוף של הפוסט, לעומת זאת, יכול להיחשב פרסום חדש.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
ככלל, בתוך שבע שנים מיום הפרסום, או מהיום שבו נודע לכם עליו אם לא יכולתם לדעת קודם. מעשית, כדאי לפעול מוקדם ככל האפשר, כל עוד הראיות זמינות.
מה כדאי לעשות קודם?
לשמור ראיות לפרסום, לרשום מי ראה אותו ומתי, ולא להגיב בפרסום נגדי פוגעני, כי גם תגובה כזו עלולה להיות לשון הרע.
מקורות ומידע נוסף
- חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 (ויקיטקסט)נוסח החוק המלא: הגדרת לשון הרע, פיצוי ללא הוכחת נזק (סעיף 7א) וההגנות.
- חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958 (ויקיטקסט)תקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים (סעיף 5) ומתי היא מתחילה.
- פיצוי כספי וסעדים נוספים בגין פרסום לשון הרע – כל זכותהסבר על הפיצוי ללא הוכחת נזק ועל סעדים נוספים שבית המשפט רשאי לתת.
- שיתוף פוסט מכפיש בפייסבוק כפרסום לשון הרע – כל זכותתקציר רע״א 1239/19: שיתוף פוסט יכול להיחשב פרסום, ולייק אינו נחשב פרסום.
משרד עורכי הדין של סמי איליה עוסק בעיקר במשפט פלילי, במשפט צבאי ובייצוג אנשי כוחות הביטחון ועובדי מדינה. אם אתם רוצים לברר אם אפשר לסייע גם בעניין לשון הרע, אפשר ליצור קשר עם המשרד.
עודכן: אוקטובר 2026.
