יישום חוקי הסגרה לגבי ישראלים וזרים:
הסגרת אזרח ישראלי שעבר עבירה במדינה אחרת לאותה מדינה בה נעברה העבירה מחייבת בעיקרון 3 תנאי סף עיקריים:
- קיימת אמנה בין מדינת ישראל למדינה בה רוצים את העבריין.
- בקשת ההסגרה היא לצורך העמדה לדין (לא למטרת חקירה ולא לצורך ריצוי עונש), כשמדובר באזרח ישראלי שהוא גם תושב ישראל.
- המדינה שמבקשת את ההסגרה של העבריין התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לצורך ריצוי העונש.
חוקי ההסגרה הם מורכבים ולא פעם נאלצים לפנות למספר חוקים ותקנות ולבחון היטב כל החלטה. ככלל לא תתבצע הסגרה אלא אם הוכח שהמבוקש הורשע במדינה המבקשת, או שיש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על העבירה בישראל.
לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה בה על אותה עבירה בגינה מסגירים יכולים להטיל עליו עונש מוות (ניתן להסגיר אם התחייבה אותה מדינה כי לא יתבקש ולא יוטל על אזרח ישראלי עונש מוות).
למידע על ייצוג בהליכים פליליים, ראו עורך דין פלילי.
לא יוסגר אדם בשל עבירה צבאית שרק חייל יכול לעבור או בשל עבירה על דיני שירות ביטחון, וכן לא תיענה בקשת הסגרה שעלולה לפגוע בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של מדינת ישראל.
תפקידו של עורך הדין הוא מכריע במקרים אלו שכן הוא חייב להיות בתמונה כבר עם היוודע ללקוח כי יש כוונה להסגירו למדינה אחרת. משלב זה עו"ד איליה ילווה את הלקוח בכל השלבים בנסיון למצוא הדרך המשפטית בהתאם למקרה הפרטני ונסיבותיו של העומד בפני הסגרה – וזאת כדי למנוע ההסגרה כולל פנייה לערכאות.
במידה ובית משפט יחליט בכל זאת על הסגרה, ילווה את הלקוח עד לסיום ההליך במדינה אליה הוסגר ויפעל לכך שיקוימו התנאים לפיהם הוחלט על הסגרתו ע"י שלטונות אותה מדינה.
וכן, בכל מקרה בו נקלע ישראלי להליך מעצר/פלילי באירופה ינתן ליווי משפטי ויעוץ.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
האם ישראל מסגירה את אזרחיה למדינות אחרות?
כן, בתנאים. לפי סעיף 1א לחוק ההסגרה, מי שבזמן העבירה היה אזרח ישראלי ותושב ישראל יוסגר רק כדי לעמוד לדין במדינה המבקשת, ורק אם אותה מדינה התחייבה מראש להחזיר אותו לישראל לריצוי העונש, אם יורשע ויוטל עליו מאסר.
אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שישראל תסגיר אדם?
לפי סעיף 2א לחוק, צריך שיהיה הסכם הסגרה בין ישראל למדינה המבקשת, ושהאדם יהיה נאשם או מורשע שם בעבירת הסגרה, כלומר עבירה שאילו נעברה בישראל העונש עליה היה שנת מאסר לפחות. בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשה, ומכריז על אדם שהוא בר־הסגרה רק אם הוכח שהורשע, או שיש ראיות שהיו מספיקות להעמידו לדין על עבירה כזו בישראל.
מתי ישראל לא תסגיר אדם?
סעיף 2ב לחוק מונה כמה סייגים, ביניהם בקשה בשל עבירה בעלת אופי מדיני, חשד שהבקשה הוגשה מתוך הפליה בגלל גזע או דת, עבירה צבאית מסוימת, עבירה או עונש שהתיישנו לפי הדין הישראלי, ופגיעה בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של המדינה. בנוסף, לא יוסגר אדם על עבירה שדינה מוות במדינה המבקשת, אלא אם היא התחייבה שלא יוטל עליו עונש מוות.
מי מטפל בבקשות הסגרה מטעם המדינה?
המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. היא מטפלת בבקשות הסגרה מישראל ולישראל, וגם בבקשות של אסירים ישראלים שנשפטו בחו"ל לרצות את עונשם בישראל.
מקורות ומידע נוסף
- חוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (ויקיטקסט)סעיפים 1א, 2, 2א, 2ב, 9 ו-16: תנאי ההסגרה, הסגרת אזרחים והסייגים.
- אודות המחלקה הבינלאומית, פרקליטות המדינה – gov.ilהגוף שמטפל בבקשות הסגרה ובהעברת אסירים.
- תנאי ההסגרה וסייגיה – סקירה משווה, מרכז המחקר והמידע של הכנסתסקירה של תנאי ההסגרה בישראל ובמדינות אחרות.
