אנשי ביטחון כגון חיילים, אנשי מילואים, שוטרים ואנשי שב"ס יכולים להגיש תביעות לקבלת אחוזי נכות ממשרד הביטחון במידה והם נפצעו או חלו במהלך שירותם הצבאי. תביעה זו היא די דומה לתביעות המוגשות לביטוח לאומי, רק שההבדל ביניהם שלביטוח לאומי נגשים אזרחים רגילים ולמשרד הביטחון נגשים חיילים או אנשי בטחון המשרתים את המדינה. את תביעות אלו יש להגיש דרך קצין התגמולים למשרד הביטחון ולעבור ועדה רפואית הדנה בעניין קבלת אחוזי הנכות, ולאחר מכן מחליטים את גובה הפיצוי או הקצבה בעזרת ספר אחוזי הנכות.
הדרישות של משרד הביטחון לקבלת קצבת נכות
ישנם שני תנאים בסיסיים לקבלת קצבת נכות והם: שהחבלה או המחלה נגרמו עקב השירות הצבאי ובזמן השירות הצבאי. במהלך הועדה ובכלל בתהליך זה, על התובע להוכיח כי אכן המחלה או הפציעה נגרמה כתוצאה משירותו הצבאי או במהלך עבודתו בשירות המדינה, כך שהאתגר הוא גדול במקרים של מחלה, כיוון שעל התובע להוכיח כי אכן המחלה התפרצה בעת שירותו.
כיצד מתנהל תהליך קבלת התגמולים?
לאחר הגשת התביעה למשרד הביטחון התובע ישלח לרופא על מנת לאשר את מצבו הבריאותי. במידה והרופא אכן קבע כי יש קשר נסיבתי בין המחלה או הפציעה לשירותו או עבודתו של התובע קצין התגמולים רשאי (ולא חייב) לקבל את חוות הדעת של הרופא, או לשלוח את התובע לבדיקה נוספת. במידה וקצין התגמולים אישר את התביעה, התובע מועבר לוועדה המורכבת מרופאים ומאנשי מקצוע נוספים שתפקידם לאשר את החומרים שיתקבלו ולקבוע את אחוזי הנכות.
למידע על ליווי בתביעות מול משרד הביטחון, ראו עורך דין משרד הביטחון בצפון.
תובע יכול להגיש גם בקשת "החמרת מצב" במידה והוא קיבל פיצוי או קצבה חודשית, אך מצבו הוחמר וכעת הוא בעל אחוזי נכות גבוהים יותר. במקרה זה התובע יגיש בקשה ויוזמן שוב לוועדה שתדון בעניין החמרת מצבו.
ערעור על החלטת קצין תגמולים והחלטת הועדה
במידה וקצין התגמולים לא אישר את התביעה (לרוב כי לא מצא קשר נסיבתי בין תפקיד התובע לבין המחלה או הפציעה), ניתן להגיש ערעור לוועדת ערעור. במקרה זה על התובע לצרף חוות דעת נוספת מרופא שתאשר את הקשר הנסיבתי בין המקרה לבין עבודתו או שירותו בפועל. על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערור בפני ועדה רפואית עליונה, ועל החלטת ועדת הערעור או הוועדה הרפואית העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד. הערעור יכול להיות בשל סיבות שונות, אם זה קביעת אחוזי נכות נמוכים ביחס למה שבפועל, או דחייה של התביעה. גם במקרה זה יש להצטייד עם חוות דעת התומכות בערעור.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מי יכולים להגיש תביעה להכרה בנכות במשרד הביטחון?
לפי המאמר, חיילים בשירות סדיר ובמילואים ואנשי כוחות הביטחון, כמו שוטרים וסוהרים, שנפצעו או חלו בקשר לשירותם. התביעה מוגשת לקצין התגמולים, והוא בוחן אם יש קשר בין הפגיעה או המחלה לבין השירות.
עד מתי אפשר להגיש בקשה להכרה בנכות?
ככלל, עד שלוש שנים מיום השחרור. לפי סעיף 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), הזכות להגיש בקשה מתיישנת שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבמהלכו אירע המקרה, אלא אם נקבעה בתקנות תקופה ארוכה יותר למחלה מסוימת. כדאי לא לחכות לסוף התקופה.
קצין התגמולים דחה את התביעה. מה אפשר לעשות?
לערער לוועדת ערעור. לפי סעיף 33 לחוק הנכים, הערעור מוגש בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה, והוועדה רשאית להאריך את המועד בעד 30 ימים נוספים. על החלטת ועדת הערעור אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, אבל רק בנקודה משפטית.
אני לא מסכים לאחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית. אפשר לערער?
כן. על החלטת הוועדה הרפואית אפשר לערער לוועדה רפואית עליונה, ועל החלטתה אפשר לפנות לבית המשפט המחוזי רק בשאלה משפטית, לא בשאלה רפואית. גם קצין התגמולים רשאי לערער על דרגת הנכות שנקבעה.
מה עושים אם המצב הרפואי החמיר אחרי ההכרה?
מגישים בקשה להחמרת מצב. לפי המאמר, מי שכבר הוכר ומצבו החמיר יכול להגיש בקשה כזו, ואז הוא מוזמן שוב לוועדה רפואית שבוחנת מחדש את דרגת הנכות.
מקורות ומידע נוסף
- חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (ויקיטקסט)סעיפים 32-34: התיישנות הבקשה, ערעור לוועדת ערעור וערעור לבית המשפט המחוזי.
- הכרה בנכות לחיילי חובה ומילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון – כל זכותשלבי ההכרה בנכות במשרד הביטחון והגשת הבקשה לקצין התגמולים.
- ועדה רפואית לנכות במשרד הביטחון – כל זכותקביעת אחוזי הנכות, ערעור לוועדה רפואית עליונה ופנייה לבית המשפט.
