מאז 10 ביולי 2019, חוק העונשין מדרג את עבירות ההמתה לפי היסוד הנפשי של מי שגרם למוות ולפי נסיבות המעשה. בראש המדרג עומדים רצח בנסיבות מחמירות, שעונשו מאסר עולם חובה, ורצח, שעונשו המרבי מאסר עולם. אחריהם באות המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (עד 15 או 20 שנות מאסר), המתה בקלות דעת (עד 12 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עד 3 שנות מאסר). העבירות "הריגה" ו"רצח בכוונה תחילה" בוטלו, ואינן חלות על מעשים שנעשו מאותו יום ואילך.
למידע על ייצוג בהליכים פליליים, ראו עורך דין פלילי.
מה השתנה ברפורמה של 2019
במשך עשרות שנים חילק החוק הישראלי את עבירות ההמתה לשלוש עבירות עיקריות: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. כדי להרשיע ברצח היה צריך להוכיח "כוונה תחילה", ומי שגרם למוות בלי שהוכחה כוונה כזו הואשם בדרך כלל בהריגה.
תיקון מס' 137 לחוק העונשין, התשע"ט-2019, ביטל את המבנה הזה. העבירות "הריגה" (סעיף 298) ו"כוונה תחילה" (סעיף 301) בוטלו, ובמקומן נקבע מדרג חדש. התיקון פורסם ברשומות ב-10 בינואר 2019, ונכנס לתוקף שישה חודשים לאחר מכן, ב-10 ביולי 2019.
לכן, אם אתם קוראים כתב אישום, הודעה במשטרה או כתבה ישנה שמזכירים "הריגה", כדאי לבדוק מתי נעשה המעשה. ייתכן שמדובר בדין הישן.
מדרג עבירות ההמתה היום
- רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א): גרימת מוות בכוונה או באדישות, באחת הנסיבות שהחוק מונה. העונש: מאסר עולם, ועונש זה בלבד.
- רצח (סעיף 300): גרימת מוות בכוונה או באדישות. העונש המרבי: מאסר עולם.
- המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 301ב): גרימת מוות בכוונה או באדישות, בנסיבות שבהן האשמה מופחתת. העונש המרבי: 15 או 20 שנות מאסר, לפי סוג הנסיבות.
- המתה בקלות דעת (סעיף 301ג): גרימת מוות מתוך נטילת סיכון בלתי סביר, בתקווה שהמוות לא ייגרם. העונש המרבי: 12 שנות מאסר.
- גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304): גרימת מוות בלי מודעות לסיכון, כשאדם סביר היה מודע לו. העונש המרבי: 3 שנות מאסר.
לצד אלה קיימת עבירת ניסיון לרצח (סעיף 305), שעונשה המרבי 20 שנות מאסר.
רצח: כוונה או אדישות
לפי סעיף 300 לחוק העונשין, רצח הוא גרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות. זה השינוי המהותי ביותר ברפורמה: אין עוד צורך להוכיח תכנון מוקדם כדי להרשיע ברצח.
החוק מגדיר את המונחים בסעיף 20:
- כוונה היא מטרה לגרום לתוצאה. גם מי שצפה את המוות כאפשרות קרובה לוודאי נחשב כמי שהתכוון לגרום לו.
- אדישות היא שוויון נפש לאפשרות שהמוות ייגרם: האדם היה מודע לאפשרות, ולא היה אכפת לו אם תתממש.
העונש על רצח הוא עד מאסר עולם, אבל הוא אינו עונש חובה. לפי סעיף 311א, בית המשפט רשאי לגזור מאסר עולם או מאסר לתקופה שלא תעלה על 30 שנים.
רצח בנסיבות מחמירות
סעיף 301א קובע מאסר עולם כעונש חובה כאשר הרצח נעשה באחת מהנסיבות שהחוק מפרט. בין הנסיבות:
- המעשה נעשה לאחר תכנון, או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
- המעשה נעשה כדי לאפשר עבירה אחרת, להסתיר אותה או להימלט מהדין לאחריה;
- הקורבן הוא עד, או שופט במשפט פלילי, והמטרה הייתה להכשיל חקירה או הליך;
- הקורבן הוא בן זוג, והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו;
- המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות בקורבן;
- הקורבן הוא חסר ישע, קטין מתחת לגיל 14, או קטין שהנאשם אחראי עליו;
- מניע גזעני, מעשה טרור, או פעולה במסגרת ארגון פשיעה או ארגון טרור.
הרשימה המלאה בחוק כוללת 11 נסיבות. גם כשמתקיימת נסיבה מחמירה, בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להרשיע ברצח לפי סעיף 300 במקום זאת, אם המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
סעיף 301ב חל על מי שגרם למוות בכוונה או באדישות, אבל בנסיבות שהחוק רואה בהן אשמה פחותה. במקרים אלה העונש נמוך באופן משמעותי מעונש הרצח:
- עד 15 שנות מאסר: כשהנאשם היה במצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהוא גרם למותו.
- עד 20 שנות מאסר: כשהמעשה נעשה מיד לאחר התגרות ובתגובה לה, והנאשם התקשה מאוד לשלוט בעצמו; כשהפרעה נפשית חמורה או ליקוי שכלי הגבילו מאוד את יכולתו, אך לא עד כדי פטור מאחריות; או כשהמעשה חרג במידה מועטה מגבולות הגנה עצמית, צורך או כורח.
המתה בקלות דעת
סעיף 301ג קובע שמי שגרם למותו של אדם בקלות דעת, עונשו עד 12 שנות מאסר. לפי סעיף 20 לחוק, קלות דעת היא נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות שהתוצאה תיגרם, מתוך תקווה להצליח למנוע אותה.
ההבדל בין קלות דעת לאדישות הוא בדרך כלל הוויכוח המרכזי בתיק. בשני המקרים האדם היה מודע לסיכון. מי שקיווה שהמוות לא ייגרם פעל בקלות דעת. מי שלא היה אכפת לו אם המוות ייגרם פעל באדישות, וזה כבר רצח. ההכרעה נשענת על הראיות לגבי מה שעבר בראשו של האדם באותו רגע: מה אמר, מה עשה לפני המעשה ואחריו, ואיך פעל.
גרימת מוות ברשלנות
סעיף 304 קובע עונש של עד 3 שנות מאסר למי שגרם ברשלנות למותו של אדם. רשלנות, לפי סעיף 21 לחוק, היא חוסר מודעות לסיכון במצב שבו אדם מן היישוב היה יכול להיות מודע לו, ובלבד שהאדם נטל סיכון בלתי סביר. העבירה הזו לא שונתה ברפורמה.
מה לגבי מעשים שקרו לפני יולי 2019
הרפורמה חלה על עבירות שבוצעו מ-10 ביולי 2019 ואילך. אם המעשה נעשה לפני כן וטרם ניתן פסק דין חלוט, בית המשפט משווה בין ההסדר הישן לבין ההסדר החדש בשלמותם, ומחיל את הדין המקל עם הנאשם. לכן, בתיקים ישנים עדיין אפשר לפגוש את העבירות "רצח" ו"הריגה" בנוסחן הקודם.
כשנפתחת חקירה בחשד לעבירת המתה
בחקירה כזו נקבע במידה רבה איך תסווג העבירה. ההבדל בין רצח, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות נשען כמעט כולו על היסוד הנפשי, והראיות לגביו נאספות כבר בשעות הראשונות, כולל מתוך הדברים שהחשוד אומר בחקירה.
לפי חוק המעצרים, עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, וככלל יש לאפשר זאת ללא דיחוי. החוק מתיר לדחות את הפגישה רק במקרים מוגדרים. אם אתם או בן משפחה נקראים לחקירה, כדאי להתייעץ לפני שמוסרים גרסה.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
האם עבירת ההריגה עדיין קיימת?
לא, לגבי מעשים שנעשו מ-10 ביולי 2019 ואילך. תיקון 137 ביטל אותה, וחלק מהמקרים שנחשבו בעבר הריגה מסווגים היום כרצח באדישות, כהמתה בקלות דעת או כהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. בתיקים על מעשים שקדמו לתיקון עשוי עדיין לחול הדין הישן, אם הוא מקל עם הנאשם.
האם על רצח העונש תמיד מאסר עולם?
לא. מאסר עולם חובה קבוע רק לרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א. על רצח לפי סעיף 300, מאסר עולם הוא העונש המרבי, ובית המשפט רשאי לגזור מאסר לתקופה של עד 30 שנים.
מה ההבדל בין רצח באדישות להמתה בקלות דעת?
בשני המקרים האדם היה מודע לסכנה. באדישות לא היה אכפת לו אם המוות ייגרם, ולכן זה רצח. בקלות דעת הוא קיווה שהמוות לא ייגרם, והעונש המרבי הוא 12 שנות מאסר.
מה קורה אם הגנה עצמית חרגה מעט מהמותר?
אם המעשה חרג במידה מועטה מגבולות ההגנה העצמית, ונסיבות העניין ממתנות את האשמה, החוק מאפשר להרשיע בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת במקום ברצח. העונש המרבי במקרה כזה הוא 20 שנות מאסר. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
האם "כוונה תחילה" עדיין רלוונטית?
המונח בוטל. עם זאת, תכנון מוקדם, או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, הם היום אחת הנסיבות המחמירות של סעיף 301א.
מקורות ומידע נוסף
- חוק העונשין, התשל״ז-1977 (נוסח מלא, ויקיטקסט)סעיפים 300–301ג: רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בקלות דעת והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
- חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), רשומות – אתר הכנסתנוסח התיקון שביטל את עבירת ההריגה ואת "כוונה תחילה", ותחולתו מ-10 ביולי 2019.
- חוק העונשין, התשל״ז-1977 – נוסח החוק בנבונוסח עדכני של החוק, לעיון בסעיפי עבירות ההמתה.
עו״ד סמי איליה שירת 33 שנים במשטרת ישראל, ובהן עמד בראש צוותי חקירה מיוחדים ובראש התביעה הפלילית של משטרת ישראל בחיפה. משרד עו״ד סמי איליה בנשר עוסק במשפט הפלילי ומלווה חשודים ונאשמים בחקירה ובבית המשפט. למידע נוסף, ראו עורך דין פלילי.
עודכן: אוקטובר 2026.
