בהליך המשפטי הפלילי המדינה נכנסת בנעליו של קרבן העבירה ומנהלת הליך פלילי מול הנאשם/ התוקף/ המעוול ונוצר מצב בו הנפגע – הקרבן למעשה אינו יכול לפעול כנגד הנאשם שביצע לו את המעשה .
על תחום המשפט הפלילי במשרד, ראו ליווי בהליכים פליליים בחיפה.
אולם, לנפגע ישנה הזכות לתבוע את הנאשם בתביעה נזיקית , קרי לפי פקודת הנזיקין (עוולת התקיפה למשל) ולקבל פיצוי ו/או סעדים בהתאם.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים הינה תביעה שמוגשת כנגד התוקף/ הנאשם בתוך 90 יום ממועד שבו פסק הדין הפך לחלוט (קרי – חלף המועד לערעור על פסק הדין) ופסק הדין שניתן הינו הרשעה!
ההליך עצמו למעשה מעניק לנפגע את הזכות לפעול באותו בית המשפט שהרשיע את הנאשם ולקבל ממנו פיצוי נזיקי. היתרון בהליך זה הינו שבית המשפט כבר הכריע בעניינו של הנאשם – הרשיע אותו וכל שלב האחריות, העובדות הוכרע ולקרבן למעשה זה הליך של שאלת גובה הנזק והפיצוי לתבוע.
כמו בכל הליך נזיקי – חלים על תביעה זו דיני הנזיקין.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
הנאשם הורשע בפלילים – צריך להוכיח שוב שהוא אשם בתביעה האזרחית?
לרוב לא מההתחלה. לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק דין פלילי חלוט שמרשיע את הנאשם קבילים במשפט האזרחי כראיה לכאורה. לכן, לפי המאמר, הדיון מתמקד בעיקר בגובה הנזק והפיצוי.
עד מתי אפשר להגיש תביעה נגררת?
לפי כל זכות, תביעה נגררת מוגשת בתוך 90 ימים מהיום שבו פסק הדין הפלילי הפך חלוט, כלומר כשכבר אי אפשר לערער עליו. היא נדונה באותו בית משפט שדן בתיק הפלילי. מי שהחמיץ את המועד יכול לבחון הגשת תביעת נזיקין רגילה.
בית המשפט הפלילי כבר פסק לי פיצוי – אפשר לתבוע עוד?
ככלל כן. סעיף 77 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט שהרשיע לחייב את הנאשם בפיצוי לנפגע עד תקרה שקבועה בחוק. לפי כל זכות, פיצוי זה אינו שולל תביעה אזרחית על מלוא הנזק.
מקורות ומידע נוסף
- פקודת הראיות – סעיף 42א (קבילות פסק דין)הכלל שלפיו הרשעה פלילית חלוטה משמשת ראיה במשפט האזרחי.
- חוק העונשין – סעיף 77 (פיצוי)הסמכות של בית המשפט הפלילי לפסוק פיצוי לנפגע.
- כל זכות – תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפליליםהמועד להגשה, בית המשפט הדן ויתרונות ההליך.
- משרד המשפטים – תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפליליםמידע רשמי על ההליך לנפגעי עבירה.
