לאלו מכם שחוו אי פעם הטרדה טלפונית, איומים, פגיעה ברכוש, פגיעה בשמכם הטוב, בילוש או התחקות מטרידה שיש בה כדי לפגוע בפרטיותכם – מדובר בהטרדה מאיימת לכל דבר ועניין. צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן כנגד כל אדם המטריד אדם אחר בכל דרך שהיא, או המפעיל כלפיו איומים אשר כתוצאה מהם הוא חושש כי שלוותו, פרטיותו או חירותו תפגענה שוב, או בשל חששו לפגיעה בגופו.
למידע על ייצוג בהליכים פליליים, ראו עורך דין פלילי בחיפה.
על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, הטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי באחד מהמעשים הבאים: בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב. באמצעות צו למניעת הטרדה מאיימת רשאי בית המשפט לאסור על אדם:
- ליצור עם הנפגע כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.
- להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע, או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
- להטריד את הנפגע בכל דרך אחרת.
- לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
צו למניעת הטרדה מאיימת – ההגנה המשפטית שלך לשקט נפשי
ישנם מצבים בהם אדם חש לא בנוח מהתנהלותו והתנהגותו של אדם אחר כלפיו. רבים יניחו לעניין מתוך מחשבה שאולי מדובר בעיקר על תחושה פנימית מוגזמת. חשוב לדעת שבכל מצב בו אתם מרגישים מוטרדים או מאוימים בין אם זהו אדם הפונה אליכם פעמים רבות למרות שהראיתם אי נוחות מהעניין, הולך אחריכם, מחכה לכם ליד הבית ואפילו "רק" מתקשר אליכם, הדבר מוכר ע"י החוק בתור הטרדה מאיימת. כיוון שכך, ישנה גם אפשרות להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת כאשר אדם אחר גורם לכם לתחושה לא נוחה, חשש או איום. כדי להביא להוצאת הצו כדאי לפנות לעורך דין שיש לו ניסיון בפרוצדורה זו.
מה ניתן לאסור במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת?
במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת יכול בית המשפט לאסור על אדם דברים שונים בהתאם לסוג ההטרדה או האיום. כך למשל, בית המשפט יכול לאסור עליו להימצא במרחק מסוים ממקומות בהם הנפגע נמצא באופן קבוע כמו ביתו, רכבו, מקום עבודתו, לימודיו ועוד. ניתן לאסור על המאיים ליצור קשר עם הנפגע בכל אמצעי, החל מקשר בע"פ ועד בכתב בכל אמצעי, כאשר היום הרשתות החברתיות הופכות את העניין למורכב יותר. ישנם מקרים בהם יאסור בית המשפט על אותו אדם להחזיק נשק מתוך חשש שהוא עלול להיות מסוכן לנפגע או לאנשים אחרים.
מהו התהליך להוצאת הצו?
כדי להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כדאי כאמור, לפנות לעורך דין שעוסק בתחום. יש לפרוש בפניו את המקרה, כיצד אותו אדם מטריד, מאיים או פוגע בפרטיותכם. עורך הדין יבדוק האם ישנו בסיס מבחינת החוק להגשת הבקשה. אם כן, יש לכתוב בקשה מנומקת המפרטת את מעשיו של המטריד וכיצד הוא פוגע בתחושת הביטחון של הנפגע. חשוב לצרף ראיות התומכות בבקשה, למשל הקלטות של המטריד או סרטונים המוכיחים את התנהלותו. על מגיש הבקשה לחתום על תצהיר ולהגיש את הבקשה לבית המשפט. תחילה יתקיים דיון במעמד צד אחד בו יישאל מגיש הבקשה שאלות. אם ימצא בית המשפט לנכון הוא רשאי לתת צו במעמד צד אחד, ואז יתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ובו ייקבע אם להאריך את הצו, לבטלו או לשנותו.
משרד עו"ד סמי איליה עוסק במשפט הפלילי וצבר ניסיון רב בתחום. המשרד מעניק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג מקצועיים ויחס אישי בכל הערכאות בכל הארץ. מוזמנים ליצור קשר במספר 077-2015482.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
מה נחשב הטרדה מאיימת לפי החוק?
הטרדה מאיימת היא הטרדה בכל דרך או איומים, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייכם, בפרטיותכם, בחירותכם או בגופכם. החוק מונה דוגמאות כמו בילוש, מארב או מעקב, איומים, יצירת קשר בעל פה או בכתב, ופגיעה ברכוש או בשם הטוב.
מה בית המשפט יכול לאסור בצו למניעת הטרדה מאיימת?
הצו יכול לאסור, כולם או חלקם: להטריד או לאיים, לבלוש ולעקוב, ליצור כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, ולהימצא במרחק מסוים מהבית, מהרכב, מהעבודה או ממקום הלימודים. במקרים המתאימים הצו יכול לאסור גם לשאת או להחזיק נשק, כולל נשק שניתן מטעם רשות ביטחון.
אפשר לקבל צו מהר, בלי שהמטריד נמצא בדיון?
כן. בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד כשיש צורך בהגנה מיידית. במקרה כזה, דיון בנוכחות שני הצדדים צריך להתקיים בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים ממתן הצו, ובו בית המשפט מחליט אם להאריך את הצו, לשנות אותו או לבטל אותו.
לכמה זמן הצו בתוקף?
צו למניעת הטרדה מאיימת תקף עד שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך אותו עד תקופה כוללת של שנה, ומנימוקים מיוחדים עד שנתיים.
איפה מגישים בקשה לצו ומה מצרפים?
ככלל מגישים לבית משפט השלום. כשהמטריד הוא בן משפחה אפשר להגיש גם לבית המשפט המוסמך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, וכשמדובר בקטין שבית משפט לנוער דן בעניינו – גם לבית המשפט לנוער. לבקשה מצרפים תצהיר וראיות תומכות, כמו הקלטות, סרטונים או תלונה במשטרה.
מקורות ומידע נוסף
- חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 – ויקיטקסטנוסח החוק: הגדרת הטרדה מאיימת, מה הצו אוסר, תוקף הצו והדיון במעמד צד אחד (סעיפים 2–7).
- הגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת – gov.il (הרשות השופטת)דף השירות הממשלתי: איך ואיפה מגישים בקשה ואילו מסמכים מביאים.
- צווי הגנה לנפגעי עבירה – כל זכותסקירה של צווי ההגנה העומדים לרשות נפגעי עבירה.
