הוצאה לפועל ופשיטות רגל: חוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967, ותקנותיו השונות, מסדירים את מנגנון האכיפה הגבייה במדינת ישראל. מנגנון זה נועד לאפשר לזוכה לנקוט בהליכים מבצעיים כנגד החייב וזאת לצורך גביית החוב. ניתן להגיש לביצוע באמצעות לשכות ההוצל"פ, פסקי דין אשר ניתנו לטובת הזוכה, שטרות, שטרי חוב ושטר משכנתא. יודגש כי החוק מעניק לחייב מספר אפשרויות לפעול אשר עשויות לעכב את ההליכים אשר ננקטו נגדו או לחלופין להביא לביטולם. עילות נכונה, שנעשית באמצעות עו"ד הוצאה לפועל בעל ניסיון, תנצל את כל הכלים המתאימים לכך, בצורה הטובה ביותר. בין היתר יעשה שימוש מושכל, על פי המצב, באמצעים כגון:
- מכתבי התראה מעורך הדין.
- הטלת עיקולים ישירות על נכסי החייב.
- הטלת עיקולים על צדדים נוספים, כאמצעי לחץ לצורך הגעה להסדר.
- ביצוע חקירות כלכליות שונות לרבות חקירת יכולת ובירור אודות מצב הנכסים הנזילים והלא נזילים של החייב.
- שימוש בסנקציות נוספות – הטל הגבלות על החייב, כגון: הגבלה על רשיון נהיגה, הגבלה על דרכון, הגבלה בבנק ישראל וכדומה.
פשיטת רגל: דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו.
בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי. 2 מטרות להליך זה – האחת – כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר; השניה – לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות.
בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן:
- ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ-4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות.
- בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.
אנו נביא אתכם למצב בו תוכלו להתחיל את חייכם "מחדש", הן בחייכם האישיים והן בחייכם הכלכליים-עסקיים.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקיא בתחום ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל הליך אחר.
